במהלך שנים של ניסיון בעבודה טיפולית למדתי שהסליחה היא חלק מהותי בהגשמה שלנו.
פעמים רבות אין לנו מושג שהסרוב לסלוח, הוא מה שתוקע את היכולת שלנו להגשים את עצמנו.
ולמה? כי הוא כולא בתוכנו רגשות אשם, טינה, כעס, אכזבה ועוד.. שמחלישים ומכווצים אותנו, גם כשאנחנו לא מודעים לכך.
וכשאנו מסתובבים בעולם מכווצים,
אנו למעשה משבשים את הפעימה האישית שלנו (התדר),
ומכאן גם את יכולת הסנכרון עם פעימת הייקום (כוח המגנוט),
והתוצאה - פער בין המצוי לרצוי בחיינו.
סליחה לרוב מתרחשת במעגל האישי, ואו הסביבתי.
לעיתים ייקל עלינו לסלוח קודם למישהו בסביבה שלנו ורק משם לעצמינו, שהרי כולנו מראות.
אז כשאני יכולה לסלוח למישהו שבתפיסה שלי ״נטש אותי״ למשל,
אני יכולה לסלוח לחלק בי שלא ראה אותי וההפיך.
אבל לעיתים קרובות הסליחה לעצמי ולאחר לא מספיקה כדי לשחרר לגמרי את הכעס.
אחד הגילויים המשמעותיים ביותר שלי לגבי הסליחה,
היה בפעם הראשונה שיכולתי לסלוח גם לאלוהים, על שהציב בפני סיטואציות שנראו בזמנו בלתי אפשריות.
נשמע הזוי? אז זהו שלא ממש.
מסתבר שלרובנו יש כעס מודחק על אלוהים / הייקום. וגם כשאנו עושים רציונליזציה למצב ויודעים שהכל באחריותנו והכל קורה עבורינו, זה לא תמיד קל להשלים עם זה רגשית ובמיוחד לא בעיתות משבר.
אז מה עזר לי לסלוח?
ההבנה שאלוהים / הייקום מהדהד רק את מי שאני עכשיו.
וכל עוד יש לי תפיסה שגויה לגבי מי שאני עכשיו, זה מה שיוכל להתגלם במציאות חיי.
כלומר, כל עוד אנו מאמינים שמי שאנחנו זה ״נפרדים, חלשים, קטנים, לבד, חסרים, פגומים, נטושים, לא אהובים״
או כל דבר אחר שמכווץ אותנו.
אלוהים / הייקום יוכל להתגלם בחיינו
רק דרך סיטואציות ואנשים שישקפו לנו את אותו הכיווץ.
סליחה כזו משחררת את האמונה שהייקום לא תומך בי, שלא מגיע לי, שאלוהים נטש, או מעניש, או לא אוהב אותי וכו... מתוך ההבנה שהסיטואציות בחיי שגרמו לי להרגיש כך, הן רק אשליה של תפיסה שגויה על מי שאני באמת.
כי לו תפסתי את עצמי אז כאחד במקום לבד. כניצוץ אלוהי ממעל, במקום הלא כלום שמחכה לגזר דינו.
או כמהות של אור שמגשימה עצמה דרך חוויה בגוף פיזי, במקום גוף פיזי שמנסה להתחבר לאור וכו...
היה ביכולתי לשחרר באהבה שוב ושוב את עצמי והאחרים ״מהתפקיד״ ששיחקנו זה עבור זה בתפיסה האשליתית שלי.
ומכאן אפשר לשוב לנהל מערכות יחסים עם עצמנו והסובב, המבוססות על שותפות והדדיות,
בהן איננו נפרדים עוד והייקום מהדהד את מי שאנו באמת, באהבה.
הנושא מהדהד לכם ואתם מתקשים לסלוח?
מוזמנים להגיע לפגישה.
ועד אז מאחלת לכולנו שנה של קצת יותר סליחה מלב אל.
