אני רוצה בשבילך את מה שאת/ה רוצה בשבילך
אבל בכל פעם שאת/ה רוצה בשבילך משהו שאני חושבת שפוגע בך, או משהו שפוגע בי, אני ממש מתקשה.
מסתבר שזה קל לרצות בשבילך את מה שאת/ה רוצה בשבילך, כל עוד זה לא מתנגש עם הערכים והאמונות שלי.
אני נזכרת בסיפור של ביירון קייטי שישבה על הספה במשך חודשים, כשהיא מחכה לבת המכורה שלה ועשתה את העבודה, עד שיכלה לראות בה לא יותר ולא פחות מנשמה אהובה והשינוי קרה בדיוק אז.
כשאני רוצה בשבילך את מה שאת/ה רוצה בשבילך, זה אומר שאני אוהבת את מה שיש. ומקבלת את הבחירות שלך כמו שהם, באהבה בלי תנאים, גם שהם ממש לא מתאימות לי.
אני מבינה שכשאני מנסה לשנות את הבחירות שלך, או לכפות את דעתי עליך בתרוץ של חינוך, גבולות או צדק. אני שוב רוצה בשבילי.
אם היתי רוצה בשבילך את מה שאת/ה רוצה בשבילך, הייתי יותר חופשיה ומאושרת.
כשאבא שלי עזב את הבית לארץ אחרת וניתק מגע, רציתי שהוא ישתנה, יתרצה, יחזור בו וירצה את מה שאני רוצה בשבילי.
אולי אם היתי רוצה בשבילו את מה שהוא רצה בשבילו, היתי שמחה בשבילו וסובלת הרבה פחות בשבילי.
כי במקום לצפות ממנו לרצות מה שאני רוצה, היתי משחררת את שנינו מכבלי האהבה עם תנאים.
אז לסיכום אני רוצה בשבילך את מה שאת/ה רוצה בשבילך, מה את/ה רוצה?